תפריט נגישות






BritOlam  ברית עולם - טיארי ג'ונסBritOlam

סקרה את הספר: לי יניני 

שוב הוצאת "ניר אריה" לא איכזבה אותי. אין לי מושג כיצד ההוצאה הזו, מצליחה להביא לקהל הקוראים, ספרים משובחים ויצירות אומנות כאלה

על הכריכה נכתב שברק אובמה שיבח את הספר וסיכם בשתי מילים: "ספר מרגש". הוא צודק!

טיארי ג'ונס כותבת על שנות השמונים של המאה הקודמת. העובדות שתרמו לחשיבה הזו הם אזכור המחזמר "שגעון המוזיקה" משנת 1977, והטלפון הנייד שהיה עדיין בחיתוליו. למרות זאת, יתכן שהעלילה מגוללת בתקופה קצת יותר מאוחרת.

"
ברית עולם" חולש על מנעד נושאים: אהבה, זוגיות, נאמנות, יחסי הורים וילדים, מערכות יחסים, חלומות אישיים ומעל כל אלה, הגזענות והיחס לאוכלוסייה הצבעונית באמריקה הגדולה.

מבנה הספר מיוחד והוא מגולל לקורא בכתיבה פוליפונית. סוג של עריכה וכתיבה, שתורמים להבנת המורכבות של העלילה, והנושאים בהם עוסק הספר.

הספר חולק לשלושה חלקים וחלוקה זו חופפת לשלושת הדמויות המדברות

אז מה יש לנו במרקחת הזו?

סלסטיאל ורוי-זוג שנישא לא מזמן. סלסטיאל אומנית ועוסקת בתפירת בובות, ורוי מנהל מכירות מצליח.

את יום הנישואים הראשון, הם מחליטים לחגוג בבית מלון הרחק ממקום מגוריהם. אבל דווקא ביום שהיה אמור להיות מהנה ומרגש, רוי מואשם בפשע שלא ביצע! ההתמודדות של אדם צבעוני, מול מערכות המשפט הופכת לסיוט. למרות שרוי חף מפשע הוא נכלא למספר שנים. (הזכיר לי את הסרט: "12 שנות עבדות" שהוקרן בקולנוע ב2014, ומבוסס על ספרו של סולמון נורת'אפ). 

"
ברית עולם" חולש על פני תקופת מאסרו של רוי – חמש שנים! במהלך השנים הללו חלים שינויים בחייה של סלסטיאל ורוי. לזוגיות הזו מצטרפת דמות נוספת: השכן – אנדרה, חבר ילדות של סלסטיאל ואף החבר ששידך בין סלסטיאל ורוי

לאחר חמש שנים ומאבק ממושך לחפותו רוי משתחרר מהכלא.

מה קרה לסלסטיאל בשנים הללו שרוי בכלא
מה קרה לרוי בשנים שהיה מרוחק מסלסטיאל כשישב מאחורי סורגים?
איך אנדרה משתלב בתוך הזוגיות של סלסטיאל ורוי?
במי סלסטיאל תבחר? באנדרה? ברוי?

לרוי לא אכפת? האומנם? כך הוא פונה לסלסטיאל: "לא אכפת לי מה עשית כשלא הייתי כאן. אכפת לי רק מהעתיד שלנו." (עמוד 277)

הסופרת מקלפת את העלילה אט אט, וחושפת צוהר שדרכו הקורא משיר מבט, לתוך נישואיהם של סלסטיאל ורוי, כשהם יחדיו ובנפרד. סלסטיאל ממשיכה להתפתח ולהצליח כאומנית, ורוי מתקדם בכלא ומועבר מקטיף סויה לאיסוף אשפה. לשתי הדמויות הללו נוספות דמויות משנה: ההורים של בני הזוג, בני משפחה נוספים, וחברם המשותף אנדרה שגם לו יש מה להגיד... 

נושא הגזענות מוצף ומרחף מעל העלילה. היחס לכהי עור, סוג הרכב לרכישה, מיקום החנות, וחלילה שלא להתבלט.

שמו המקורי של הספר: "נישואים אמריקאים". רק לאחר קריאת הספר, ניתן לרדת לסוף דעתו של המתרגם ולהבין מדוע הוא תורגם ל"ברית עולם". האם צמד המילים הללו לא עבר מן העולם

גם המושג נישואים קתולים איבד את משמעותו. לראייה, בספטמבר 2015 האפיפיור פרנציסקוס הודיע על פישוט ההליך המסובך של ביטול "איחוד שאסור לפרק". זו רפורמה שבהחלט הטילה פצצה בכנסייה הקתולית

טיארי ג'ונס אמפתית לדמויותיה. היא נוטלת את כל החבילה AS-IS , לרבות חסרונותיה של כל דמות ודמות. היא לא עוטפת אותן, אלא ההיפך, היא מניחה אותן על השולחן, ומציגה את העובדות במינון ובתיבול הנכון.

בחלק הראשון תמצאו חליפת מכתבים בין סלסטיאל ורוי. מתוך המכתבים ניתן ללמוד על אופיין של הדמויות. למרות השפה הפשוטה של המכתבים הכתיבה נוגעת ומרגשת.

תוך כדי מלאכת הקריאה, הספר מעורר לא מעט שאלות. החלומות לא תמיד מתגשמים ויש גם אכזבות. דלתות נטרקות אבל ממול יש דלתות שנפתחות

אני מודה, בקטעים מסוימים לא אהבתי את סלסטיאל, בעיקר בגלל התנודות ברגשותיה. אומנם, החיסרון נבלע אודות לדמויות נוספות ומורכבות לא פחות ממנה.

מתוך הספר למדתי על מנהגי טכסי הנישואים האפריקאית-אמריקאית. (כחלק מטקס הנישואים במסורת האפריקאית-אמריקאית היה נהוג לנופף במטאטא מעל לראשי בני הזוג כדי לגרש את הרוחות הרעות. רוב הזוגות קפצו בסוף הטקס מעל למטאטא. הקפיצה סימלה את הסכמתה של האישה לנקות את ביתה החדש). עמוד 304

בשיחה שהתנהלה בין רוי לאנדרה מחדדת הסופרת: "השורה התחתונה היא שסלסטיאל לא שייכת לך. היא אף פעם לא הייתה שייכת לך, היא אשתך, זה נכון, אבל היא לא שייכת לך." עמוד 316. רבד נוסף שהסופרת חושפת על כיצד נתפסת "הבעלות" על נשים, והיחס אליהן בקהילה האפריקאית-אמריקאית.

הסופרת משתמשת בכמה סמלים והבולטים ביניהם: התפוח שהוא סמל לחטא, התבגרות והתנסות בחוויה מינית. "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן" (בראשית פרק ד'). עצם האכילה מעץ הדעת מהווה את ראשית הבחירה, ומעמידה את ההבנה, האבחנה, הקונפליקט והטוב מול הרע. סמל נוסף שבלט: עץ האגוז. מעבר לכך שהאגוז בעל קליפה קשה על כל המשתמע מכך. הרומאים מיחסים את האגוז ליופיטר שהיה ממונה על החוק, הצדק ושמירה על הסדר הציבורי. אם תקראו תוכלו להקיש, איך הוא משתלב בסיפורם של רוי וסלסטיאל. האם היה כאן צדק

אהבתי את הספר, נהניתי ממנו ובעיקר הרהרתי בסיום מלאכת הקריאה. אל תוותרו על הספר הזה. קחו אוויר, תהיו סבלניים ותנו לו להתקלף בפניכם בקצב שלו.

בשורה התחתונה: מה שרואים מכאן לא רואים משם

לי יניני

הוצאת אריה ניר, פרוזה תרגום, 352 עמודים, 2018

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית